פסק-דין בתיק עת"מ 48000-05-13

1.         ביום 27.5.13 הוגשה העתירה שלפני, בה עתרה העותרת למתן פסק דין, אשר יצהיר כי ההיתר אשר ניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מזרחי, לביצוע עבודות הרחבה ושיפוץ של מגרש כדור הרגל בכפר טורעאן לבקשת המועצה המקומית טורעאן, הינו בטל ולפיכך על המועצה להימנע מביצוע העבודות על פי היתר זה.

2.         יחד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים, שיאסור ביצוע עבודות לפי ההיתר, עד להכרעה בעתירה. לאחר דיון בבקשה, ולאור עמדת המועצה, ניתן צו ביניים, כמבוקש.

3.         במהלך הדיון בעתירה, ביקש ב"כ העותרת להעלות נימוק חדש, אשר נמצא בסמכותה של ועדת הערר, וסוכם כי הדיון בעתירה יתחדש, ככל שיהא בכך צורך, לאחר שיסתיים הדיון בערר, שהגישה העותרת.

4.         ביום 20.3.14 הודיע ב"כ העותרת, כי מבלי שהדבר יהווה ויתור על טענה כלשהיא, הוא מבקש לחזור בו מן העתירה, ללא חיוב בהוצאות. המשיבים לא התנגדו למחיקת ההליך , ולאור עמדתם בסוגיית החיוב בהוצאות, ניתנה לצדדים שהות להגיש טיעונים בכתב בשאלה זו בלבד.

5.         לטענת העותרת הייתה הצדקה להגשת העתירה, שכן לעותרת נודע שהועדה המקומית חידשה דיון בבקשה להיתר חודשים לאחר הבנה שהושגה בין הצדדים במסגרת דיון בערר, ואף הוציאה היתר לביצוע העבודות, בהתעלם מן ההסכמות.

העותרת טוענת כי היא חוזרת בה מן העתירה מאחר ובפועל לא מבוצעות עבודות מאז והמועצה גם החזירה את התקציב שהועמד לצורך כך, לפיכך נראה שהעבודות לא יחודשו בזמן הקרוב.

בהתחשב באמור, והואיל ומדובר בעמותה שפעלה למען אינטרס ציבורי, מבקשת העמותה העותרת, שלא לחייבה בהוצאות.

6.         המשיבה 1 - המועצה המקומית, הודיעה כי היא סבורה שהינה זכאית להחזר הוצאות, כיוון שנזקקה להגשת תגובה מפורטת, והתייצבה לדיון שהתקיים בעתירה. יחד עם זאת, הותירה את ההחלטה בעניין זה, לשיקול דעת בית המשפט. המשיב מס' 3, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, הותיר אף הוא את נושא החיוב בהוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

7.         המשיבה מס' 2, הועדה המקומית, ביקש לחייב את העותרת בהוצאות ראויות, לאור העובדה שנאלצה לטרוח על הכנת כתב התשובה והתייצבה לשני דיונים. המשיבה מציינת כי במהלך הדיון בעתירה העלתה העותרת טענה חדשה שסרבלה את ההליך, והאריכה אותו ללא צורך, בפרט שבוועדת הערר נמצא כי טענתה משוללת כל בסיס ואף מבוססת על מצג כוזב. לתגובה צורפה החלטת ועדת הערר, אשר דחתה את טענת העותרת.

8.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, בשים לב לשלב בו חזרה בה העמותה מן העתירה, והואיל ולא ניתן לקבוע, כטענתה, כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת, ולאחר שנתתי דעתי לעמדת המשיבות 1 ו- 3, אני מורה על מחיקת העתירה, תוך חיוב העותרת לשלם לכל אחד מהמשיבים 1 עד 3 סך של 2,000 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,  ט"ז ניסן תשע"ד, 16 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: